מְנַסָּה לֹא לִשְׁאֹל לָמָּה עוֹד
וְלֹא לְקַנֵּא בַּאֲחֵרִים
כְּנִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לִי עוֹד מַה לִלְמֹד
אוֹ שֶׁאוּלַי נִגְמְרוּ הַשִּׁעוּרִים?
אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי ,אֲנִי יוֹדַעַת
מְכַוֵּן וּמַצִּיב תַּמְרוּרִים
מְקַוָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְהָבִיא נָחַת
לְךָ וְלִשְׁנִי הַהוֹרִים.
מְחַפֶּשֶׂת שֻׁתָּף לַדֶּרֶךְ
מְבִיאָה אִתִּי מִזְוָדָה
יֵשׁ בָּהּ אוֹצָרוֹת יִקְרִי עֵרֶךְ
אֵבֶל הִיא גַּם דֵּי כְּבֵדָה.
הַמִּזְוָדָה שֶׁלִּי מְסֻמֶּנֶת
אִם אֶרְצֶה אוֹ לֹא- זֹאת עֻבְדָּה
בַּעַל הָאֲבֵדָה אוֹתָהּ יְחַפֵּשׂ
וְכָךְ לְזַהוֹת הוּא יֵדַע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה