אַתְּ בְּתוֹךְ הַמֵּצַר וְהִגִּיעַ הֲלֵיל
בְּתוֹכֵךְ מְחַכָּה לְבִיאַת הַגּוֹאֵל
וְלָךְ אֵין בַּיִת לִפְסֹחַ אוֹ בְּכוֹר לְהַצִּיל
מְנַסָּה לְהִתְאַפֵּק וְדִמְעָה לֹא לְהַזִּיל
וְעוֹד לֹא אָרַזְתְּ וְעוֹד לֹא אֲגֻדָּה
אֲזוֹבָהּ, כְּאוּבָה וּמְעַט אֲבוּדָה
מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָם וּכְאֵב לֹא מוּבָן
וְלִבֵּךְ לָךְ לוֹחֵשׁ שֶׁאַתְּ לֹא הַקָּרְבָּן
לֹא נִשְׁאֶרֶת מֵאָחוֹר, זֶה פָּשׁוּט לֹא הַזְּמַן
כָּךְ רוֹקֵם וְטוֹוֶה לְךָ אָבִיךְ הָרַחֲמָן
וּבְהַגִּיעַ הָעֵת תִּהְיֶה לָךְ קְפִיצָה
דּוֹדֵךְ יְדַלֵּג וְנַפְשׁוֹ חֲפֵצָה
וְאָז כְּבָר תּוּכְלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר
וּלְהוֹדוֹת עַל פֶּסַח, מָצָא וּמָרוֹר
עַל כְּאֵב שֶׁנִּתָּן וְיוֹצֵר לָךְ קִרְבָה
עַל דִּלּוּג שֶׁכַּזֶּה שֶׁכֻּלּוֹ אַהֲבָה.
