שְׁתִיקוֹת שֶׁשָּׁתַקְתִּי
אוֹהֶבֶת, כּוֹאֶבֶת
בִּרְגָעִים בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן
הָפְכוּ לַמִּלִּים שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי
לְסֵפֶר שִׁירַי הַקָּטָן.
נִגְלוּ מָחֳשָׁבוֹת
שֶׁגָּרְמוּ לִי לִדְמֹעַ
הִתְכַּוֵּץ וְרָוַח לִי הַלֵּב
אֲנִי מַזְמִינָה גַּם אוֹתָךְ לִשְׁמֹעַ
עַל הַמַּסָּע עִם אָב אוֹהֵב .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה